טוב שיש את הדיירים החדשים בבית לפחות נותנים אווירה קצת אחרת אבל עדיין לא ברמה
שאפשר להיפטר מכל השליליות שיש שם בבית.
ניר יושב עם פול לקפה וזה מספר על החיים שלו כארמני נוצרי ועל עוד עיניינים שיגרתיים.
שיחה נחמדה ביותר.

ניר הוא זה שניצל את ההזדמנות של ריגעי השקט בבית על מנת לשאול על הארמנים בארץ ועל השואה שעברה עליהם, נושא כואב ורגיש. ישראל חצויה בקטע ההכרה בשואה של העם הארמני בשל יחסי טורקיה עם ישראל.

האירוני בסיפור השואה של הארמנים שקרתה במלחמת העולם הראשונה והיתעלמות העולם ואדישותו לרצח, הוא העידוד ששאב היטלר להוציא לפועל את מזימותיו כי חשב שגם כאן העולם יתעלם, אלו הם דברים שעלו במהלך משפטי נירנברג מהמיסמכים שהוצגו

לחגית אני מציעה לך לקרוא בגוגל
בנושא : אדם רגיש מאוד – ויקיפדיה
תיאור שמאד מסביר את ההתנהלות שלה.

היא מאד רגישה ואתמול אמרה בשיחה על אלון :
אני מדברת איתו כי הוא זקוק לעזרה
בגלל בעיות קשב וריכוז.

גדי כבר כמה זמן מעדיף לשוחח עם חגית
כי קשה לו עם הביקורת והגערות של יוסי.
היא מרגיעה אותו בעיקר בגלל הטראומה שהוא עובר
מאז שנכנסו הדיירים החדשים.

אני חושבת שהוא כבר שבוע שבועיים מראה שעבר תהליך התבגרות ואולי בזכות יוסי, בכל זאת יש לו חשש שיוסי יעלם לו בשל התנהגות לא נאותה
התקפיי הצחוק שלו היהיהי היהיהי עם קפיצות באויר כבר אינם
הזחילה הלילית שלו אל ניר עם פני מלאך מתוק שכבשה את כולנו "ניר יש לי שאלה ותענה לי בכינות" נעלמה
התקפי הזעם שלו לאנשים כאילו לא היו
המשפטים שלו רהוטים ושלמים עם עברית טובה מעמיתיו ודבריו מובנים ונהירים

ברמה האישית, גדי הרשים אותי עוד בשבוע הראשון כשהיתה שיחה על השואה וגדי הוא הוא זה שגילה התעניינות לגבי סיפורו של ניר על משפחתו שעברה את השואה והמשיך לשאול אותו שאלות ענייניות והאזין בקשב לסיפורו של ניר בעוד כל היתר צחקו ושרו ולא גילו כל עיניין בשואה. אני חייבת למצוא את הקטע הזה, מרגש על לדמעות.

ואני עדיין בדעה שהוא לא משחק משחק